אברהם נפנף, כך קוראים לי כולם, והם יודעים. כשהחברה מתאספים לעשות "על האש" אני שם. ואז הסטייקים נמסים בפה, הבשר יוצא דליקטס, בקיצור, תשאלו את החברה.
הבעיה היא שתמיד כולם מבסוטים ואני עובד, כולם יושבים, מדברים, שותים בירה, צוחקים, ואני מנפנף בא לי עשן לפנים אבל אני ממשיך לנפנף עד שהאוכל מוכן,כדאי שכולם יהיו מרוצים. עד שקם הגאון שהמציא את הגריל גז.
אתה שם את הבשר על הגריל גז, לוחץ על כפתור וזהו, גמרת לעבוד, הכל אוטומטי, אתה עומד ליד המגל גז ורק שולט על עוצמת החום שמתאימה לצליית הבשר על המנגל.לא צריך להתאמץ שהאש תיתפס בגחלים, לא צריך לחכות עד שהגחלים יבערו, ולא צריך לנפנף שעות.
אל תחשבו גם כשעושים מנגל גז יש לי עבודה, אני מכין את הכל לפני כן, חותך את הבשר, משרה אותו ברוטב המיוחד שלי, מתבל כמו שרק אני יודע ואז מניח בעדינות על הגריל גז ומפעיל את המבער. כמה דקות עד שמוכן, ושוב עוד נגלה, ועוד נגלה ועוד...זה בכל אופן איזה שהוא מאמץ כי לא לכולם יש מתקני גריל בבתים שלהם כמובן שלי יש אבל לפעמים גם אחרים רוצים לארח ושיבואו להם וזה קצת בעיתי כשאנחנו רוצים ככה לעשות מנגל גז עסיסי זה יוצא שחיבים לבוא אלי כי אצלי בחצר יש כמה סוגים של מתקני גריל מצוינים ממש המעודכנים ביותר בשוק כי הרי אני חובב רציני של גרילים מכל סוג שהוא ואני גם מזה מבסוט שכל החברה באים ויושבים אצלי לגריל טוב כי הרי אצלי כל גריל שתבקש – אני מיד עושה לך על האש.
בינתיים אני יושב עם החברה, מדבר, שותה בירה, נהנה מהבדיחות, מבסוט.
הייתם מזמינים אותי לפני כן לעשות "על האש" הייתי אומר "יללה בכיף" אבל בלב הייתי מרגיש קצת ככה כבד, כאילו, באמת בכיף, אבל כל כך הרבה עבודה. עכשיו, רק תגידו תבוא בערב מיד אני מציע, תביאו בשר, פיתות, כל הדברים ויהיה מה זה יפה. ובלב אני מרגיש שמח ממש מאושר להשתתף .
אמרתי לכם כבר גאון מי שהמציא את מתקני הגריל האלה.
